מצבי המצלמה
ברוב המצלמות אפשר לבחור מכמה מצבי צילום. מצבי צילום שונים נדרשים על ידי משתמשים שונים – צלמים מקצועיים, חובבים מיומנים או חסרי ידע בצילום. בנוסף לכך, בהזדמנויות שונות אותו צלם עשוי לבחור במצבי צילום שונים, בהתאם לצרכיו באותו רגע. במצב זה כל משתני הצילום – צמצם, מהירות תריס ורגישות, נקבעים באופן ידני על ידי הצלם. במצב זה המצלמה לא תשנה אף פרמטר ללא פקודה מפורשת מהצלם. מצב זה מתאים לצלם מקצועי או מיומן. מצב ידני מתאים בעיקר לצילום סטודיו שבו התאורה נשלטת באורח מלאכותי. עם זאת, אפשר להשתמש במצב ידני גם כאשר יש לצלם פנאי למדוד את האור ולהחליט מהם הפרמטרים המתאימים ביותר לצילום.
מצב ידני יכול להתאים גם לצילום בלילה עם מבזק חיצוני המורכב על המצלמה – משתני הצילום נקבעים בהתאם למראה התמונה הנדרש, והמבזק בתורו יתאים את כמות האור שהוא מפיק למצב הסצנה למשתנים שנבחרו על ידי הצלם.
למעלה במצב עדיפות צמצם, הצלם קובע את פתיחת הצמצם ואת הרגישות, והמצלמה קובעת את מהירות התריס. מהירות התריס נקבעת על סמך מדידת האור בסצנה, ובהתאם לפתיחת הצמצם והרגישות שנבחרו. כל עוד האור בסצנה קבוע, כל פתיחה של הצמצם תוריד את מהירות התריס, וכל סגירה של הצמצם תעלה את מהירות התריס.
עדיפות צמצם מתאימה לצלם מקצועי או מיומן, כאשר מצלמים בחוץ בתאורה טבעית. היתרון במצב עדיפות צמצם הוא שלצלם יש שליטה בעומק השדה, שהוא מאפיין חשוב מאד של התמונה. עם זאת על הצלם לשים לב למהירויות התריס הנגזרות, כדי לוודא שלא נבחרה מהירות נמוכה מדי, שבה התמונה כולה או רק עצמים מסוימים בה "יימרחו".
למעלה במצב עדיפות תריס, הצלם קובע את מהירות התריס ואת הרגישות, והמצלמה קובעת את פתיחת הצמצם. פתיחת הצמצם נקבעת על סמך מדידת האור בסצנה, ובהתאם למהירות התריס והרגישות שנבחרו. כל עוד הסצנה קבועה, כל הגדלה מהירות התריס תגדיל את פתיחת הצמצם, וכל הקטנה של מהירות התריס תקטין את פתיחת הצמצם.
מצב עדיפות תריס מתאים כאשר חשוב לקבוע מהירות גבוהה או נמוכה, ואפשר לוותר על שליטה בעומק השדה. למשל בצילום ספורט, לפעמים נרצה להקפיא את התמונה במהירות גבוהה, ולפעמים נרצה ליצור אפקט של מריחה על ידי שימוש במהירות נמוכה.
למעלה במצב אוטומטי המצלמה בוחרת את הצירוף המתאים ביותר של פתיחת צמצם ומהירות תריס. במצלמות מסוימות קיימים מצבים בהם המצלמה בוחרת גם את הרגישות באופן אוטומטי. במצלמות חובבים רבות קיימים מצבים אוטומטיים שונים אשר מותאמים לסצנות שונות, כגון – מאקרו, פורטרט, ספורט, נןף וכו'. במצבים אלה מחשב המצלמה יפעיל שיקולים המתאימים לסוג הסצנה שנבחרה – למשל במצב ספורט נרצה מהירות תריס גבוהה, במצב נוף נרצה עומק שדה גדול, וכן הלאה.
מצב אוטומטי מתאים בעיקר לצלמים חובבים שאינם מיומנים בהפעלת המצלמה, ושאין להם את הידע הנדרש לקבוע את משתני הצילום ישירות על מנת לקבל את האפקט שהם רוצים. צלם מיומן יקבל החלטות שיתאימו לצרכיו באופן טוב יותר מאשר החלטות שיחליט מחשב המצלמה.
למעלה במצלמות מקצועיות קיימת אפשרות לצלם מספר תמונות ברצף, כאשר משתני הצילום בכל תמונה שונים במקצת. דוגמא למסגור אופייני היא צילום שלוש תמונות ברצף, כאשר הצמצם שונה בסטופ אחד בין צילום לצילום. המטרה בשימוש במסגור היא לספק מספר אפשרויות לאחר הצילום, במקרה והצלם לא בטוח בזמן הצילום איזו אפשרות היא המתאימה ביותר.
כמו כן מסגור יכול לשמש למטרת הרחבת הטווח הדינמי של הצילום (HDR - High dynamic range). בשימוש זה, חושפים את אותה סצנה מספר במרווחים של סטופ או יותר, ואחר כך אפשר לבחור חלקים מסוימים של התמונה מכל חשיפה, ולשלב אותם לצילום סופי אחד. במקרים בהם יש הבדלים גדולים בתאורה של חלקים שונים של התמונה, שיטת המסגור עשויה להביא לתוצאות טובות יותר מאשר שיטת הצילום בקובץ RAW, ומשיכת הקובץ לחשיפות שונות בזמן פתיחתו.
במצלמות בסיסיות מספר הצילומים במסגור הוא לרוב 3. במצלמות מתקדמות המספר ינוע בין 2 ל-7. משתני הצילום שאפשר להפעיל עליהם מסגור הם: צמצם, מהירות, מרחק מיקוד, איזון לבן ועוצמת הבזקה. ההבדל במשתנה הממוסגר בין צילום לצילום יכול לנוע בין שליש סטופ לסטופ אחד, בהתאם ליכולת המצלמה.
למעלה