סוגי מצלמות
 |
| מצלמת סרט |
לסרטי צילום יש מאפיינים שונים: סרטי שחור לבן, סרטים צבעוניים, סרטים עם יותר או פחות ניגודיות, סרטים עם צבעים חזקים יותר או חלשים יותר, סרטים שמותאמים לתאורה בצבע כזה או אחר (אור יום או תאורת ניאון למשל), סרטים עם רגישות חזקה יותר או חלשה יותר לאור, סרטים עם מספר תמונות קטן יותר או גדול יותר.
צירוף כל האפשרויות האלה יצר מספר גדול מאד של סוגי סרטים, והצלם שרצה להגיע לתוצאות טובות בתנאים שונים, נדרש לידע נרחב מאד בסוגי הסרטים השונים והשימוש המתאים בהם, ובנוסף הצלם נדרש להצטייד בסוגים רבים ושונים של סרטים על מנת להיות ערוך למצבי צילום משתנים. עם הופעת המצלמות הדיגיטליות, והתבגרותן הטכנולוגית לאיכות שהשתוותה, ולבסוף אף עלתה בהרבה על איכות מצלמות הפילם, היה אפשר לשחזר בתהליך הדיגיטלי למעשה את כל סוגי האפקטים שנוצרו על ידי סוגי הסרטים השונים.
 |
|
| מצלמת רפלקס דיגיטלית מקצועית |
מצד שני, מבחינת המחיר, מצלמות פורמט בינוני וגדול דיגיטליות הן מעבר להשגתם של צלמים רבים, בשעה שמצלמות זהות עם גב פילם, מחירן נמוך ואף מצוי במגמת ירידה, כך שיש טעם מסוים לצלמים מקצועיים בעלי דרישות גבוהות ותקציב מוגבל להשתמש במצלמות פילם גדולות.
עם זאת, בשלב זה, מצלמות פילם פינו את הזירה המקצועית והחובבנית כמעט לחלוטין. למעשה כל החברות הפסיקו את הייצור והפיתוח של הדגמים החדשים של מצלמות פילם. החברות שלא השכילו להעביר את משקל הפעילות שלהן מספר שנים מראש אל הפורמט דיגיטלי, נכחדו כולן: נרכשו, פשטו את הרגל, או שחיסלו את פעילותן העסקית בתחום ייצור המצלמות (לדוגמא: מינולטה, קונטקס, ברוניקה, קודאק, אגפא).
למעלה
 |
| מחסנית סרט 35 מ"מ |
- במצלמה דיגיטלית אפשר להגיע לרגישויות לאור מעבר ליכולת שהושגה בסרטים
- אפשר לתקן טעויות חשיפה במצלמה דיגיטלית בקלות רבה יותר מאשר בפילם, וגם לתקן טעויות משמעותיות יותר מאשר אפשר לתקן בפילם. כך למשל אם ביום צילום המצלמה הייתה מכוונת לערכים שגויים תוך כדי צילום כמה מאות תמונות, בצילום דיגיטלי תהיה במקרים רבים אפשרות לתקן את הטעות בקלות ולהציל את התמונות, ללא נזק מורגש לתמונה הסופית.
- בדיגיטלי אין צורך להחליף סרט כדי לשנות איזון לבן (התאמה בין תאורות בצבע שונה, כמו למשל אור שמש וניאון).
- בסרטים המגבלה השכיחה היא 36 חשיפות לסרט, שאז צריך לפתוח את המצלמה ולהחליף את מחסנית הסרט, בשעה שבמצלמה דיגיטלית מקצועית אפשר להגיע לאלפיים חשיפות ואף יותר בשימוש באותו כרטיס עם אותה סוללה.
- במצלמה דיגיטלית אפשר לראות את התמונה שניות בודדות לאחר הצילום, על גבי תצוגת המצלמה או מסך מחשב מחובר למצלמה, או בסטודיו מקצועי על גבי מסך ענק ממש תוך כדי הצילום. זה נותן יתרון משמעותי ביותר גם לצלם המקצועי וללקוח שלו, וגם לצלם החובב.
- במצלמה דיגיטלית אפשר למחוק תמונות תוך כדי תהליך הצילום.
- במצלמה דיגיטלית אפשר להעריך את החשיפה על גבי מסך המצלמה (היסטוגרמה) וכך לדעת אם התמונה נחשפה יותר מדי או פחות מדי.
- מאחר שבצילום דיגיטלי אפשר לראות את התמונה מיידית על מסך המחשב, הצורך בשימוש במד אור לסצנות סטודיו כמעט ונעלם.
- בתהליך צילום דיגיטלי אפשר לערוך את התמונות על מחשב אישי, ולהגיע לתוצאות טובות בהרבה מעריכה של תמונות פילם סרוקות, בגלל עומק הצבע של הקבצים הדיגיטליים.
- בתהליך צילום דיגיטלי אין עלויות של קניית סרטים ופיתוח (הדפסה עדיין נדרשת לפעמים), או של הפקת הדמיות פולארויד בצילום סטודיו.
- בתהליך צילום דיגיטלי אפשר להדפיס את התמונות בבית או בסטודיו, באופן מיידי, בעלות נמוכה, וללא צורך בציוד מיוחד או ידע מקצועי בהדפסה, וכך לפסוח על כל תהליך הפיתוח שכרוך בשימוש בחומרים כימיים שונים, שהם יקרים, מדיפים ריחות קשים, ומסוכנים לבריאות.
- המצלמות הדיגיטליות בימינו מספקות יותר הפרדה (רזולוציה) מהמצלמות האנלוגיות המקבילות להן. כלומר, מצלמת רפלקס דיגיטלית בפורמט 35 מ"מ מדגם אמצעי או גבוה, תספק הפרדה גבוהה יותר מאשר מצלמת רפלקס בפורמט 35 מ"מ עם סרט באיכות הגבוהה ביותר. מצלמת פורמט בינוני דיגיטלית יכולה לספק הפרדה גבוהה יותר מאשר מצלמת פורמט בינוני עם סרט.
 |
|
| סרט צילום 35 מ"מ |
• צלמים מקצועיים וחובבים ספורים, ותיקים שמעדיפים להמשיך עם הציוד המוכר שלהם מחוסר יכולת או עניין להשתנות
• אמנים יוצרים שמעוניינים לקבל אפקטים או תחושות מסוימות שזמינות רק בפילם
• בתי ספר לצילום, שמבחינת התקציב, יותר משתלם להם להשתמש במצלמות פילם זולות, כאשר את עלות הסרטים משלם התלמיד. כמו כן, בסיטואציה לימודית, הסבילות הנמוכה של סרט צילום לטעויות הצלם יכולה לשמש כלי חינוכי.
למעלה אלו הן רוב המצלמות הקיימות בשוק. הן מאופיינות במבנה קטן וקל יחסית ברוב המקרים. העדשה היא תמיד קבועה, כלומר שאין אפשרות להחליף אותה. בדגמים מסוימים יש אפשרות להרכיב טבעות אופטיות על גבי העדשה הקבועה, שיוצרות אפקט של אורך מוקד ארוך יותר או קצר יותר מזה המקורי. שימוש בטבעות אלה יגרור ירידה משמעותית באיכות התמונה.
 |
| מצלמה קומפקטית דיגיטלית |
בימינו למעשה כל המצלמות הקומפקטיות שנמכרות הן דיגיטליות. קיימות בידי הציבור מצלמות קומפקטיות ישנות רבות שעדיין זוכות לשימוש מזדמן, אולם באופן טיפוסי לאחר קלקול, הן מוחלפות בקומפקטית דיגיטלית לאור מחירן הנמוך של האחרונות ויתרונותיהן הרבים.
איכותן של מצלמות קומפקטיות אינה משתווה לזאת של מצלמות מקצועיות (פורמט קטן-בינוני-גדול). הצהרות מרשימה של היצרנים שמבטיחות איכות תמונה מדהימה, הן לא יותר מאחיזת עיניים. מצלמות קומפקטיות בודדות יכולות – וגם זאת רק בתנאים אופטימליים – לייצר תוצאות טובות (תנאים שבהן התאורה טובה מאד, המצלמה והאובייקט אינם בתנועה, האובייקט אינו רחוק מדי או קרוב מדי, ובאופן כללי לא מוצבים אתגרים למצלמה). עדיין גם במקרים אלה התוצאות לא יגיעו לרמה שמצלמה מקצועית יכולה לספק.
למצלמות קומפקטיות הטובות יותר קיימות אפשרויות חיבור מקצועיות: • הברגה לחצובה
• חיבורים לפלאש חיצוני (Hot-shoe, PC sync)
• חיבור למחשב שמאפשר שליטה על תפקוד המצלמה
המצלמות הקומפקטיות הטובות יותר מאפשרות צילום בפורמט RAW, כך שהצלם יוכל לבצע את עיבוד התמונה במחשב אישי, ולא בתוך המצלמה, וכך להגיע לתוצאות טובות בהרבה. מבחינת רגישות, מפאת מגבלת גודל החיישן, המצלמות הקומפקטיות אינן מאפשרות צילום בתנאי תאורה חלשים באיכות טובה. נכון להיום, כמעט בכל המצלמות הקומפקטיות
 |
|
| מצלמה קומפקטית דמוית SLR |
למעלה מדובר במצלמות אשר מבחינה חיצונית נראות כמו גרסאות מוקטנות של מצלמות SLR. עם זאת, אלו מצלמות קומפקטיות על כל החסרונות הכרוכים בדבר, ואין להתפתות ולחשוב שהן ברות השוואה למצלמות SLR.
למעלה אלה המצלמות הקלאסיות שכולנו מכירים. רובן מצלמות רפלקס (SLR), וחלקן מצלמות ריינג'פיינדר. קיימות מצלמות פילם 35 מ”מ קומפקטיות, אך לאור מגמת ההיעלמות המהירה שלהן מהשוק, נזניח אותן בסקירה זאת.
הפורמט נקרא 35 מ”מ על שם סוג סרט הצילום שמשתמשים בו, והמצלמות מתאפיינות בגוף בגודל ורוחב המתאימים לאחסון והרצת מחסנית הסרט הסטנדרטית. רוחב הסרט ברוטו הוא 35 מילימטר (כולל חורים לשיניים), וגודל כל פריים (frame) על גבי הסרט 24X36 מילימטר.
למעלה
 |
|
| מצלמת ריינג'פיינדר |
מאחר ולמצלמות הריינג'פיינדר אין מנגנון מיקוד אוטומטי, העדשות שלהן קטנות וקלות יותר מאלה של רפלקס. כמו כן, במצלמות ריינג'פיינדר נהוג להשתמש בעדשות קבועות (פריים) ולא בעדשות זום, מה שמוריד עוד ממשקל וגודל העדשות, ועם זאת רק משפר את איכות התמונה המתקבלת.
 |
|
| פעולת מצלמת ריינג'פיינדר |
הבדל נוסף בין ריינג'פיינדר לרפלקס הוא שלא קיים מנגנון של ראי שמתרומם בעת הצילום, כך שהמצלמה רועדת פחות בזמן הצילום – מה שמשפר את איכות התמונה, ומה שיותר חשוב, היא אינה מייצרת רעש רב בשעת הצילום, ובכך מאפשרת צילום שקט יותר, שבמקרים רבים כלל אינו נשמע על ידי האובייקט המצולם.
חסרונותיהן של מצלמות הריינג'פיינדר נובעים העיקר מההפעלה הידנית שלהן. יש צורך לכוון מיקוד ידני בכל צילום, מה שיכול להיות מאתגר גם עבור צלם מנוסה. אין אפשרות לבצע מספר צילומים רצוף גדול, כמו למשל 8 צילומים בשנייה של אתלט רץ עם מיקוד אוטומטי שעוקב אחריו, כמו שאפשר לקבל במצלמת DSLR.
ראה יצרניות מצלמות ריינג'פיינדר
למעלה מצלמות רפלקס (SLR – Single Lens Reflex) החלו להיות נפוצות בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הן הציעו יתרונות רבים על מצלמות הריינג'פיינדר שהיו הסטנדרט עד לאותו זמן. מצלמות רפלקס דיגיטליות מכונות לעיתים DSLR.
 |
|
| מצלמת רפלקס דיגיטלית קטנה |
יתרונות מצלמות רפלקס:
- גבולות התמונה שנראים דרך העינית זהים לגבולות התמונה שנרשמת על גבי הסרט
- המיקוד שנראה דרך העינית הינו אותו מיקוד כפי שנרשם על הסרט
- אפשר להחליף עדשות ללא הגבלה של אורך מוקד, והמצלמה לא צריכה התאמה מיוחדת לכל עדשה
- מנועי הרצת סרט מיד לאחר הצילום (מנועים חיצוניים קיימים גם בטיפוסי מצלמות אחרים, וקיימות גם מצלמות רפלקס ללא מנוע הרצת סרט)
- מנועי מיקוד אוטומטי
חסרונות מצלמות רפלקס:
- גודל
- משקל
- סרבול
- מחיר
- רעש
- תלות בסוללה
למעלה
 |
|
| פעולת מצלמת רפלקס |
2. לאחר העדשה האור נתקל במראה המורכבת על ציר
3. לא בזמן צילום, המראה מחזירה את התמונה כלפי החלק העליון של המצלמה
4. בחלקה העליון של המצלמה קיימת מנסרה ההופכת את התמונה ומקרינה אותה לכיוון העינית
5. בזמן הצילום המראה מתרוממת ומאפשרת לאור להגיע לתריס שמכסה על הסרט מחשיפה
6. לאחר התרוממות המראה נפתח התריס ומאפשר את חשיפת הסרט לאור
7. התריס נסגר
8. המראה חוזרת למקומה
9. בזמן הצילום העינית מוחשכת
ראה יצרניות מצלמות רפלקס
למעלה זהו סוג קדום של מצלמות רפלקס שלא זכה להצלחה רבה. מדובר במצלמה עם שתי עדשות ומראה, מעין הכלאה בין SLR וריינג'פיינדר. למבנה הזה חסרונות רבים, בין השאר התמונה שנראית דרך העינית אינה דומה לתמונה שנרשמת על גבי הסרט, בעיקר מטווחים קרובים. מצלמות TLR נמצאות בשימוש נדיר מאד על ידי אספנים בעיקר. קיימות מצלמות TLR בפורמט קטן ובינוני.
 |
|
| מצלמת TLR |
למעלה מצלמות פורמט בינוני הינן דומות בעיקרון למצלמות 35 מ”מ, אלא שהן עושות שימוש בסרט צילום (או חיישן) בעל שטח גדול יותר. הבדל זה משפר את איכות התמונה משתי סיבות: שטח סרט\חיישן גדול יותר מאפשר יותר הפרדה (רזולוציה) ולכן בתמונה יהיו יותר חדות ופרטים. כמו כן, שטח סרט גדול יותר מחייב שימוש בעדשות גדולות יותר. בעדשות גדולות ניתן להגיע לאיכות יותר טובה מאשר בעדשות קטנות, בהנחה שהתמונה הסופית מודפסת או מוצגת בגודל זהה.
מסיבות אלה הפורמט הבינוני היה דומיננטי שנים רבות בשוק המקצועי ואצל צלמים חובבים בעלי דרישות גבוהות או אמצעים. עם המעבר למצלמות דיגיטליות, מיצוב השוק השתנה בהדרגה. מסיבות שכבר פורטו כאן לעיל, לצלם המקצועי יש סיבות חזקות מאד להעדיף ציוד דיגיטלי. עם זאת, המחיר של מערכות דיגיטליות בפורמט בינוני היה ועודנו גבוה ביותר, עד כדי שהוא מעבר להשגתם של צלמים מקצועיים רבים, בעיקר אלה שמחוץ לאירופה וארה"ב.
במקביל, איכותן של המצלמות הדיגיטליות בפורמט 35 מ”מ עלתה בעקביות, מאחר שהושקעו כמויות עצומות של כספים בפיתוחן, לאור ההצלחה האדירה לה הן זכו בשוק המקצועי והחובבני. מכאן נוצר מצב שמצלמות ה-35 מ"מ הדיגיטליות המקצועיות השתפרו מאד, עד שהחלו להתקרב לאיכות של מצלמות פורמט בינוני. במצב זה צלמים מקצועיים רבים בחרו לנטוש את מערכות הפורמט הבינוני מבוססות פילם שלהם, לטובת מערכות דיגיטליות בפורמט 35 מ"מ בקצה העליון. בחירה שכיחה זאת נבעה גם משיפורים עצומים שחלו בכל תחומי התפעול של מצלמות ה-SLR הדיגיטליות לעומת הדורות הקודמים.
 |
|
| מצלמת פורמט בינוני |
בהבדלים בין מערכות פורמט בינוני לבין מערכות SLR בפורמט קטן (35 מ"מ):
- מעגל תמונה יותר גדול בפורמט בינוני – יותר רזולוציה
- עדשות יותר גדולות בפורמט בינוני – פחות הפרעות אופטיות מהעדשה
- מיקוד אוטומטי הוא ברמה גבוהה בהרבה במצלמות 35 מ”מ
- מהירות בין צילום לצילום היא גבוהה בהרבה במצלמות 35 מ”מ
- מערכת פורמט בינוני דיגיטלית היא הרבה יותר יקרה מ-35 מ”מ
- מערכת פורמט בינוני היא גדולה וכבדה הרבה יותר מ-35 מ”מ
- רעש דיגיטלי ברגישויות גבוהות הוא נמוך בכמה סדרי גודל ב-35 מ”מ
- עדשות מיוצבות קיימות רק ב-35 מ”מ
- ניקוי חיישן אוטומטי קיים רק ב-35 מ”מ
- לעומת זאת הרבה יותר קל לנקות באופן ידני חיישן של גב דיגיטלי מאשר ב-35 מ”מ
- כפתורי שליטה על המצלמה יותר נוחים לתפעול ב-35 מ”מ
- חיי סוללה הרבה יותר טובים ב-35 מ”מ
למעלה מצלמות פורמט בינוני הן בחלקן הגדול מודולריות, ומורכבות מכמה חלקים שכל אחד מהם הוא בר החלפה:
 |
|
| גב דיגיטלי |
- גוף המצלמה
- עדשה
- עינית
- מסך מיקוד
- מחסנית סרט
עם הכניסה לעידן הדיגיטלי, הפתרון המתבקש היה להחליף את מחסנית הסרט במנגנון שכולל חיישן דיגיטלי, וכך מתאפשר השימוש בכל שאר חלקי המערכת ללא שינוי. למנגנון הזה קוראים "גב דיגיטלי" (Digital back).
למעלה גב דיגיטלי והמצלמה שהוא מחובר אליה הם למעשה שתי מערכות נפרדות שעובדות יחד, אך לא בהתאמה מלאה, להבדיל ממצלמה דיגיטלית שכוללת את כל החלקים שתוכננו ונבדקו לעבוד ביחד. לאור קושי זה, יצרנים מסוימים בחרו ללכת בכיוון של פיתוח גב ומצלמה שמיועדים לעבוד אך ורק אחד עם השני, ובכך השיגו יתרון של אינטגרציה טובה בין הגב למצלמה. נעשו גם ניסיונות לייצר מצלמות פורמט דיגיטלי אינטגרטיביות ולא מודולריות, על פי המודל שקיים ב-35 מ”מ, אך ניסיונות אלה לא זכו להצלחה בינתיים.
למעלה תתי פורמטים של הפורמט הבינוני
 |
|
| מבני מצלמות מול גדלי סרט |
6X4.5:
6 על 4.5 ס"מ. זה הפורמט הנפוץ ביותר והיחיד שיש לו פוקוס אוטומטי. בשימוש בעיקר בצילומי אופנה ומוצר.
6X6:
6 על 6 ס"מ. זה הפורמט הריבועי שחביב על צלמים רבים, כי הוא מבטל את הצורך לסובב את המצלמה במעבר בין צילום אופקי ואנכי.
6X7:
6 על 7 ס"מ. פורמט נפוץ במצלמות ריינג'פיינדר. שטח סרט גדול במיוחד מאפשר להגיע לאיכות הדפסה גבוהה מאד. פורמט שכיח לצילומי אמנות.
6X8 :
6 על 8 ס"מ. פורמט נדיר, שרק מצלמות ועדשות בודדות עובדות איתו. לא מיוצר היום.
6X9:
6 על 9 ס"מ. פורמט נדיר, שרק מצלמות ועדשות בודדות עובדות איתו. לא מיוצר היום.
למעלה מצלמות פורמט גדול היו המצלמות הראשונות שהיו בשימוש עם תחילת עידן הצילום בסוף המאה ה-19. עם זאת, הן עדיין בשימוש בימינו מאחר וגודלן ותכונות אחרות שלהן עדיין מספקים יתרונות משמעותיים על סוגי המצלמות האחרים. מצלמות פורמט גדול, גם בימינו, אינן מכילות כל מנגנונים ממונעים או חשמליים. עדשות פורמט גדול תמיד יהיו קבועות, ללא זום וללא מנגנון מיקוד.
 |
|
| מצלמת פורמט גדול |
קיימים גדלים שונים של מצלמות פורמט גדול, אך הנפוצים מביניהם הם 4X5 ו-8X10 אינצ'. השימוש הנפוץ במצלמות פורמט גדול הוא תמונות נוף, טבע, ואמנות. עד לזמן האחרון מצלמות אלה היו נהוגות בשימוש בצילום מוצרים, אך המצלמות הדיגיטליות השונות החליפו אותן כמעט לחלוטין.
מצלמות פורמט גדול הינן מודולריות ומורכבות ממספר חלקים:
- מישור אחורי, הכולל מחזיק סרט ומסך מיקוד
- מישור קדמי, הכולל מחזיק עדשה, תריס ומתג שחרור
- עדשה המורכבת על המישור הקדמי
- בלווס (bellows) – אקורדיון שמחבר את המישור הקדמי למישור האחורי ומונע מאור להיכנס שלא דרך העדשה.
- בסיס \ מסילה – מאפשר לשנות את המרחק בין המישור הקדמי לאחורי ובכל לשנות את מרחק המיקוד של המצלמה. הבסיס גם מאפשר לשנות את הזוית בין המישור הקדמי לאחורי, ובכך לשנות את מישור המיקוד. מצלמות שונות מאפשרות סוגים שונים של תנועות בין שני המישורים (טילט\שיפט\סווינג).
 |
|
| מבנה מצלמת פורמט גדול |
- המצלמות למעשה תמיד מורכבות על גבי חצובה
- מתבוננים במסך המיקוד המציג את התמונה הפוכה
- ממקמים את המצלמה בכיוון ומרחק הרצוי מהאובייקט
- משנים את המרחק בין שני המישורים של מנת לקבל הגדלה מתאימה
- אם יש צורך לשנות את זווית מישור המיקוד אז משנים את הזוית בין שני מישורי המצלמה על מנת להגיע למישור הרצוי
- לאחר שמסך המיקוד מציג את התמונה הרצויה, מכניסים את מחסנית הסרט וחושפים אותו
- מוציאים את המחסנית ומפתחים את הסרט
למעלה