• מושגים בסיסיים 
• מצבי המצלמה 
• מדידת אור 
• עדשות 
• מיקוד 
• חיישנים 
• מצלמות 
• אביזרים לעדשות 
• תאורת סטודיו 
• סוגי מבזקים 
• מבזקי סטודיו 
• אביזרים למבזקי סטודיו 
• יצרניות ציוד צילום 
• בתי ספר לצילום 
• אתרים שימושיים 

מדידת אור

כל המצלמות הדיגיטליות של ימינו מצוידות במד אור פנימי. קיימות גם מצלמות מכאניות ללא כל אלקטרוניקה, שאין בהן מדידת אור. בעבר היה נהוג בתהליך הצילום המקצועי למדוד את האור בסצנה על ידי מד אור ייעודי, ואז לקבוע את משתני הצילום על המצלמה באופן ידני. נוהג זה, על אף שעודנו רווח בקרב צלמים מסוימים, בעיקר מסיבות של הרגל, כמעט ואינו נחוץ עוד בימינו, מאחר ובצילום מקצועי בסטודיו יש אפשרות לראות את התמונה הסופית על מסך מחשב או מסך פלזמה תוך כדי הצילום. מדידת אור בעזרת מד אור ייעודי מתבצעת על ידי הצבת מד האור במקומות שונים בסצנה, וחיבורו על ידי כבל או משדר למערכת ההבזקה, אם היא נוכחת. כמו כן יש להגדיר במד האור את רגישות הסרט או החיישן הדיגיטלי. לחיצה על כפתור המדידה במד האור מפעילה את המבזקים, ואז מד האור מראה את הצמצם הנדרש לתאורה מאוזנת של האזור הנמדד.

מד אור     (vadim daniel ⓒ 2009)

למעלה במצלמות דיגיטליות קיימות מספר אפשרויות למדידת אור אוטומטית. על ידי שליטה באפשרויות אלה, הצלם יכול להתאים את המצלמה לסצנות בעלות מאפיינים שונים. שליטה כזאת נדרשת במקרים שונים: למשל, אם מדידת האור היא ממוצעת לכל שטח הפריים, אבל יש מנורה מאירה בתוך הפריים שמשפיעה מאופן משמעותי על הממוצע, כך שכל שאר התמונה תהיה חשוכה מאד, והמנורה תהיה מוארת מאד. במצב כזה נרצה לבצע את המדידה שאופן שאינו כולל את המנורה, ואם זה לא יהיה אפשרי, נרצה לתקן את תוצאות המדידה.
למעלה בשיטה זאת מודדים את כלל האור בתמונה. שיטה זאת כבר אינה נפוצה מאחר והיא גורמת לטעויות חשיפה רבות, ובאמצעי המחשוב הזמינים היום אפשר להפעיל שיטות יותר מתקדמות.
למעלה שיטה היא השיטה המקובלת בימינו למדידה אוטומטית, וניתנו לה שמות שונים על ידי יצרני המצלמות השונים. השיטה הינה שכלול לשיטת המדידה הממוצעת, אשר מזהה דפוסים (patterns) מוכרים בתמונה, על סמך מאגר של דוגמאות וכללים, ומחשבת את החשיפה המתאימה על פי סוג הדפוס. כלומר, אם התוכנה זיהתה דפוס של פנס מאיר בתוך התמונה, אז היא תתעלם מהמדידה באזור שבו זוהה הפנס. אם התוכנה זיהתה פנים מוארות באור מסוים, וגוף מואר באור אחר, היא תעדיף את המדידה על הפנים מאשר על הגוף, כי הפנים הם החלק שלרוב נעדיף לראות באור הנכון.
למעלה בשיטה זאת האור נמדד אך ורק באזור המרכזי של התמונה – כעשרה אחוז משטח התמונה – וכל מה שמחוץ לאזור זה כלל אינו נלקח בחשבון. שיטה זאת מתאימה למצבים בהם מה שחשוב בתמונה נמצא במרכז, ומחוץ למרכז יש הבדל גדול בתאורה לעומת מה שבמרכז.
למעלה בשיטה זאת מודדים את האור במרכז התמונה ובשאר התמונה, אך נותנים משקל רב יותר לאור שנמדד במרכז.
למעלה בשיטה זאת האור נמדד אך ורק באזור מרכזי מצומצם של התמונה – כ-2.5% – וכל מה שמחוץ לאזור זה כלל אינו נלקח בחשבון. שיטה זאת מתאימה למי שרוצה לכוון את המצלמה לנקודה המסוימת שהוא רוצה שתיחשף באופן אופטימאלי, לחשב את החשיפה במצב זה, ואז למסגר מחדש את התמונה ולצלם אותה.
למעלה במצלמות מקצועיות קיימת אפשרות לתת למצלמה הוראה לתקן את תוצאות מדידת האור. אפשרות זאת קיימת במצבי עדיפות צמצם, עדיפות תריס ומצב אוטומטי, ולכל אפשרויות מדידת האור. באופן טיפוסי אפשר לתקן את תוצאות המדידה עד שלושה סטופים מעל או מתחת למה שנמדד.

אפשרות זאת מתאימה במצב שבו הצלם צופה שמסקנת המדידה תהיה מוטעית ויכול לצפות בערך באיזו מידה. באופן כללי, ולאחר תרגול, יותר נוח לשנות את פיצוי החשיפה בהתאם למצבים המשתנים, מאשר לבחור מצב מדידה שונה בכל פעם.
למעלה